#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוציאו לו את הכף ואת המחתה. מהיכן.	את הכף מלשכת הכלים.<br>את המחתה עם הקטורת מלשכת בית אבטינס.	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה מחתה מדובר במשנה בסוף פרק רביעי, ועל איזה בתחילת פרק חמישי.	בסוף פרק רביעי נטל מחתה - של גחלים ועלה לראש המזבח.&nbsp;<div>בתחילת פרק חמישי הוציאו לו את הכף ואת המחתה - של קטורת, חופן מלא חפניו ונותן לתוך הכף. נטל את המחתה בימינו - של גחלים.</div>	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף. מדוע הכניס את הקטורת בכף, הרי התורה אמרה 'מלא חפניו'.	"לקחת בשני פעמים אי אפשר, כי הבאה אחת אמר רחמנא ולא שתי הבאות.<br>לקחת את הקטורת מלא חפניו להניח עליה את המחתה ולהיכנס אי אפשר, כי בקה""ק יצטרך להסיר את המחתה בשיניו ולהניחה על הארץ, ואפילו לפני מלך בשר ודם אין עושין כן.<br>לכן מכניס את הקטורת בכף כדאשכחן בנשיאים (כף אחת מלאה קטורת)."	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לוקח את המחתה בימין ואת הכף בשמאל, יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?	המחתה מרובה וכבדה, והכף מועטת וקלה.	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בזמן שכובד המחתה וכובד הכף שוין, כר' ישמעאל בן קמחית שהיה חופן ארבעה קבין, האם אז נוטל את הכף בימינו או לא.	גם אז נוטל את המחתה בימינו והכף בשמאלו, כי הולכים אחר רוב כהנים (או כי זו חמה וזו צוננת).	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית שהיה חופן ארבעת קבין במלוא חפניו, ואומר כל הנשים זרד זרדו וזרד אימא עלה לגג. מה פירשה הגמ'. 2	"איכא&nbsp;דאמרי בערסן, וכדרבה בר יונתן דאמר&nbsp;רבה בר יונתן אמר רבי יחיאל ערסן יפה&nbsp;לחולה [והכי קאמר, כל הנשים מעוברות תקנו להם זריד וערסן להברות אותן והעוברים, ואותן של אמי גבר על כולן].<br>ואיכא דאמרי בשכבת זרע [קאמר, שאין יצירת הוולד מכל הטיפה, אלא מן הבירור&nbsp;שבה].&nbsp;<div>וכדרבי&nbsp;אבהו דרבי אבהו רמי כתיב 'ותזרני חיל&nbsp;למלחמה' וכתיב 'המאזרני חיל למלחמה', אמר דוד לפני הקב""ה רבש""ע: זריתני [לשון זורה את גורן השעורים מברר את הטיפה, ואח""כ] וזרזתני.</div>"	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פעם אחת דיבר רבי ישמעאל בן קמחית עם ערבי בשוק, ופעם אחת דיבר עם הגמון בשוק, מה קרה ומה עשו.	ניתזה צינורא מפיהם על בגדיו ונטמא, ויום כפור היה, ונכנסו אחיו לשמש במקומו. פעם ראשונה אחיו ישבב ופעם שניה אחיו יוסף, ובשני המקרים ראתה אמו שני כהנים גדולים ביום אחד.	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה זכתה קמחית לראות שבעה בנים כהנים גדולים, ואיזה פסוק רומז על זה.	"אמרה: מעולם לא ראו קורות ביתי קלעי ראשי. אמרו לה: הרבה עשו כן ולא הועילו. [ומשמע שלא הודו לה. מאירי]<br>אמנם רש""י מביא ירושלמי שנרמז בפסוק 'כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה', אשה צנועה ראויה לצאת ממנה כה""ג הלבוש משבצות זהב. (במהר""ל כתב ששכר הצניעות כ""ג - שנכנס לבדו לפני ולפנים)"	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מדה לקומץ המנחה, ומנין.	"אסור, שנאמר 'והרים ממנו <font color=""#ff0000"">בקומצו</font>'."	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה צדדי הספק לגבי האם מותר לעשות מדה לחפינה.	מצד אחד לא כתוב 'בחפניו' (כמו שבקמיצה כתוב 'בקומצו'), אלא 'מלא חפניו'.&nbsp;<br>מצד שני אולי נלמד 'מלא' 'מלא' מקמיצה, וכשם שאסור לעשות מדה לקמיצה כך אסור לעשות מדה לחפינה.	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'וכך היתה מדתה'. איך רצו להוכיח מכאן לגבי לעשות מדה לחפינה, ואיך דחו.	"'וכך היתה מידתה' הכוונה שאם רוצה יכול לעשות כלי כמידת ידו, ומכאן שמותר לעשות כלי לחפינה.<br>ודחו ש'וכך היתה מדתה' הכוונה שכמו שחפן כעת מהיד לכלי כמדת היד, כך יעשה בקה""ק שיחפון מהכלי ליד כמידת ידו."	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שסובר לקמן שהכהן אינו חוזר וחופן בקה""ק, איך יסביר 'וכך היתה מידתה'. 2"	או שיסביר שמותר לעשות מדה לחפינה.<br>או שיסביר שהכוונה היא שצריך להיות מדויק, לא פחות ולא יותר.	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אולי עדיף לקמוץ מעט שלא יצא מהצדדים,&nbsp;	תלמוד לומר 'מלא&nbsp;קומצו'. כדקמצי אינשי.	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע קמיצה במחבת ומרחשת היא עבודה קשה שבמקדש, ומנחת סולת לא.	כי במנחת סולת הבירוצין נופלים מאליהם, אבל במחבת ומרחשת שהם אפויות לפני קמיצה, ישנם ברוצים וצריך למחקם באגודלו ובאצבעו הקטנה.	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם שלשת עבודות קשות שבמקדש.	חפינה קמיצה ומליקה.	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הסתפק רבי יהושע בן עוזאה, ומה פשט.	מה הדין של בין הבינים בקמיצה, ופשט שזהו ספק שאין אפשרות לפשוט אותו.	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה לא הסתפק רבי יהושע בן עוזאה.	לא על מה שנראה בחוץ ולא על מה שנראה בפנים, אלא על מה שממש באמצע האצבעות.	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפיתרון שאמר רבי חנינא לגבי בין הבינים בקמיצה.	"אמר רבי חנינא מקטיר את הקומץ לבדו ואח""כ את בין הבינים לבדו.<br>ולא יקטיר את בין הבינים קודם, כי על הצד שזה לא אמור להיות נקטר וזה שייירי מנחה, אם יקטיר את זה נחסרו השיריים לפני ההקטרה ופוסל את ההקטרה."	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אפשר להקטיר את בין הבינים לאחר הקטרת הקומץ, הרי כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו.	"הוא עושה תנאי שאם זה שיריים הוא מקריב את זה לשום עצים, ואליבא דר""א שמותר להקריב כל דבר לשום עצים.<br>אבל אליבא דרבנן אין זה פיתרון כי אוסרים להקריב אפילו לשום עצים.&nbsp;<div>והפיתרון הוא שיקמוץ כהן שמן שאין לו בין הבינים. (גם לר""א)</div>"	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש כל שממנו לאישים, הרי הוא בבל תקטירו, ומנין.	כל קרבן שנתנו ממנו לאש כל משפטו, הרי השיריים שלו אסורים בהקטרה.<div>שנאמר 'כל שאור וכל דבש לא תקטירו&nbsp;ממנו&nbsp;אשה לה''. כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו.</div>	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דינם של איברי חטאת (לאחר שקרבו האימורים, שאז יש בעיה של 'כל שממנו לאישים') ואיברי עולה שנתערבו.	לרבנן יניחם עד שיפסלו כולם מדין נותר.<br>לרבי אליעזר יקריב את הכל, ויתנה שאברי החטאת יקרבו לשם עצים.	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם רבי אליעזר שמתיר להקריב איברי חטאת לשם עצים, מתיר גם להקטיר את בין הבינים לשם עצים.	למסקנה לא. שלא התיר ר' אליעזר אלא כשנתערבו אברי חטאת ועולה, וצריך להציל אותם שלא יצאו לבית השריפה. (והפיתרון שיקמוץ כהן שמן)	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שמנחה שחסרו השיריים או הקומץ אין מקטירין את הקומץ.	שנאמר 'מן המנחה', למעט שחסרה היא או שחסר קומצה.	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו שני דברים לומדים מ'בקומצו'.	שלא יעשה מידה לקומץ.<br>שהבירוצין פסולים להקרבה.	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלש הלכות למדנו בקומץ, מה הם.	שלא יעשה מדה לקומץ, שנאמר 'בקומצו'.<br>שבירוצין פסולים, שנאמר 'בקומצו'.<br>שלא יקמוץ רק בראשי אצבעותיו, שנאמר 'מלא קומצו'.	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הספק של רב פפא לגבי בין הבינים בחפינה, קשור ללימוד 'מלא מלא' מקומץ.	"אם לומדים מלא מלא מקומץ, ודאי שבין הבינים דחפינה דינו כבין הבינים דקומץ.&nbsp;<div>אבל גם אם לא לומדים עדיין יש להסתפק, כי בין הבינים לא נכנס ליד ע""י לקיחה, אלא מאיליו הוא נכנס.<br>והספק האם המילה 'ולקח' נאמרה על המילה 'בחפניו' וממעטת מה שנכנס לחפניו בלא כוונת לקיחה, או לא.&nbsp;<div><br><font color=""#7e1aee"">וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה 
וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת.</font></div></div>"	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב פפא פשיטא לי מלא קומצו כדקמצי אינשי. מה הפירוש.	צידי אצבעותיו, צד הזרת, למטה.	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעי רב פפא קמץ בראשי אצבעותיו מהו, מלמטה למעלה מהו, מן הצדדין מהו.&nbsp;<div>מה נפסק.</div>	תיקו.	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש קמץ בראשי אצבעותיו, מלמטה למעלה, מן הצדדין.	<ul><li>בראשי אצבעותיו. פס ידו למטה ותחב אצבעותיו בסלת וקמץ קומץ שלם.</li><li>מלמטה למעלה. הפך גב ידו למטה והעלה הקומץ בראשי אצבעותיו לתוך פס ידו.&nbsp;</li><li>מן הצד. מוליך על גב ידו בדוחק והסלת נכנס בפס ידו דרך אצבעותיו.</li></ul>	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב פפא פשיטא לי מלא חפניו כדחפני אינשי. מה הפירוש.	חודה של פס היד למטה. (הצד של הזרת)	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעי רב פפא חפן בראשי אצבעותיו מהו, למטה למעלה מהו, מן הצד מהו, חפן בזו ובזו וקרבן זו אצל זו מהו.&nbsp;<div>מה נפסק.</div>	תיקו.	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם בירוצין, והאם כשרים להקטרה, ומנין.	מה שמבצבץ מהצדדים, ופסול להקרבה שנאמר 'בקומצו'.&nbsp;&nbsp;	יומא פרק חמישי מז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<span style=""font-weight: 700; background-color: rgb(255, 255, 255);"">רבי אבהו רמי כתיב 'ותזרני חיל&nbsp;למלחמה' וכתיב 'המאזרני חיל למלחמה'. מה הקושיא.</span>"	'ותזרני' לשון זורה.<br>'ותאזרני' לשון חגירת כח במתנים.	יומא פרק חמישי מז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ערסן יפה לחולה. מהו ערסן.	"<div><b>חילקא -
חיטי דמיתברי באסיתא&nbsp;</b><b>(מכתש) לתרי תרי.&nbsp;</b></div><div><b>טרגיס - לתלת תלת.</b></div><div><b>זריד - לארבע ארבע.&nbsp;</b></div><div><font color=""#ff0000""><b>ערסן - לחמש חמש.</b>&nbsp;</font></div>"	יומא פרק חמישי מז א		
